מטרת המשחק: משחק מהנה, מרענן ומצחיק שמאתגר את הקבוצה ומכניס אווירה טובה. הוא מיועד לגיבוש, העצמה, רענון ושיפור חוויות.

אורך: 15 דקות.

הסבר כללי:הקבוצה מתחלקת לשניים, כשכל קבוצה נמצאת מצד אחר של מחיצה (וילון/ברזנט/שמיכה וכדומה). כאשר המחיצה מוסרת, המטרה היא לזהות במהירות מי עומד מולך.

קהל יעד: המשחק מתאים לקבוצות שמכירות זו את זו (כיתה, משפחה, קבוצה תהליכית). גילאים: 8 ומעלה.

מספר משתתפים: מינימום 10, מקסימום 22 (אפשרי בדוחק 8-26).

חומרים נדרשים: וילון / ברזנט / שמיכה וכדומה שיכול לשמש כמחיצה ניידת.

מיקום מומלץ לפעילות: בתוך כיתה גדולה עם כיסא לכל משתתף (אפשרי בכל מקום, וגם לשבת על הרצפה).

הסבר מפורט בשלבים:

1. המנחה יחלק את הקבוצה לשתיים.

2. הקבוצות מתיישבות זו מול זו, כשכיסא אחד נמצא מקדימה והשאר מאחוריו.

3. המנחה דואג שיהיה כמטר מרחק בין הכיסא הקדמי של קבוצה אחת לכיסא שמולה.

4. המנחה בוחר מתנדב שלא ישחק אלא יעזור לו עם הווילון.

5. המנחה פורס את הווילון (או הברזנט או כל סוג של בד שיכול להוות מחיצה ניידת) בין שתי הקבוצות, כך שקבוצה אחת לא תוכל לראות את השנייה.

6. המנחה מנחה: "מרגע זה אין להסתכל מאחורי הווילון, כל קבוצה לא תסתכל על מה שקורה בצד השני של הווילון".

7. המנחה מוסיף: "עכשיו כל קבוצה תבחר נציג שיתיישב בשקט על הכיסא הראשון" ומזהיר: "עשו זאת בשקט, כך שהקבוצה השנייה לא תדע מי יושב מקדימה. אחר כך אתן את ההוראות". הנציג לסבב זה יושב ראשון, ושאר המשתתפים יושבים בכיסאות שאחריו.

8. כאשר שתי הקבוצות שלחו את נציגיהן והכול מוכן, המנחה מתחיל להסביר: "אני סופר יחד עם המתנדב שלנו 1,2,3 ואוריד את הווילון תוך כדי קריאת 'מי זה?'. הראשון מבין שני היושבים שיצליח לגלות מי יושב מולו – מנצח, והמפסיד יעבור לצד השני".

9. המשחק יוצא לדרך. המנחה קורא בדרמטיות "1,2,3 מי זה?", מוריד את הווילון, ומישהו כמובן יהיה מהיר יותר. המפסיד עובר קבוצה. בזמן הורדת הווילון כל הקבוצה שקטה, ורק שני הנציגים רשאים לדבר ולנסות להיות הראשונים שיגידו את שמו של מי שעומד מולם.

10. כעת מרימים את הווילון ויוצאים לסבב נוסף, וחוזרים על אותו הדבר.

11. המשחק יסתיים כשיישארו 2 משתתפים בקבוצה אחת.

הערות:

• למרות שזה אולי לא נראה כך, טקס הורדת הווילון והלחץ להכריז ראשון מי עומד מולך גורם לנציגים קושי בשליפה, וזהו סוד המשחק.

• לפעמים שניים מזהים זה את זה בו-זמנית. מומלץ לעשות סבב נוסף במקום להתווכח.

• במקרה של קבוצות ילדים, הם עלולים לנסות לראות מה קורה בצד השני. יש לדבר על כך מראש.

• אסור למשתתפים לכסות את הפנים. (אם הם "חברמנים", אפשר לאפשר להם להסיר משקפיים, לסדר את הפאות בצורה אחרת וכדומה).

• יש לוודא שהמשחק לא מתארך יתר על המידה. אם רואים שהזמן חולף והקבוצה או חלקה מאבדים סבלנות, יש להקציב זמן ולומר: "עוד 3 דקות אנחנו נסיים ונראה כמה יישארו בכל קבוצה!".

מה משיגים בפעילות זו?

• הקניית גמישות: אנשים שהיו בקבוצה א' מוצאים את עצמם בקבוצה ב', וזה לא פשוט לכולם.

• התמודדות עם כישלון.

• משחק חוויתי עם המון אדרנלין.

• תכנון ובניית אסטרטגיה.

הפעילות מוצלחת מאוד ונוסתה בהצלחה בקבוצות של ילדים, נוער ואף מבוגרים.